סיקור הענף העסקי במדינת ישראל בשנת 2026 ועל רקע המלחמה עם אירן

חוסן כלכלי בעתות משבר: המגמות המרכזיות במשק הישראלי

תשובה קצרה: בשנת 2026 המשק הישראלי מציג חוסן כלכלי למרות משבר ביטחוני מתמשך. על פי תחזיות בנק ישראל מיולי 2026, התוצר צפוי לצמוח ב-4.0% בשנת 2026 וב-5.5% בשנת 2027, לצד אינפלציה של 1.8% ויחס חוב-תוצר של כ-69%.

שנת 2026 מעמידה את המגזר העסקי בישראל בפני אתגרים מורכבים, ובראשם המתיחות הביטחונית המתמשכת והצורך להיערך לסבבי לחימה אפשריים. למרות אי-הוודאות הגאופוליטית, המשק ממשיך להפגין יכולת התאוששות. על פי תחזית בנק ישראל מיולי 2026, התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח ב-4.0% בשנת 2026 וב-5.5% בשנת 2027 ^{[התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, יולי 2026]}. הנתונים מצביעים על התאוששות במגזרים השונים, במקביל להתמודדות עם מגבלות היצע ושינויים בביקושים המקומיים והגלובליים.

מגמה בולטת נוספת היא התכנסות התוצר בחזרה אל קו המגמה. תהליך זה נתמך בהקלה הדרגתית במגבלות ההיצע, בעקבות שחרור משרתי המילואים והעלייה במספר העובדים הזרים. במקביל, האינפלציה בשנת 2026 ובארבעת הרבעונים הבאים צפויה לעמוד על 1.8%, ואילו הריבית הממוצעת ברבעון השני של שנת 2027 צפויה להגיע ל-3.0%.

לצד זאת, נותרו אתגרים פיסקליים משמעותיים. הגירעון הממשלתי צפוי לעמוד על 4.9% מהתוצר בשנת 2026 ועל 4.2% בשנת 2027, ויחס החוב לתוצר צפוי להתייצב על כ-69% בשנתיים הקרובות, כל עוד תקציב הביטחון לא יוגדל מעבר לרזרבות שהוקצו. הפעילות העסקית בתקופה זו מחייבת אפוא היערכות לתרחישים ביטחוניים משתנים לצד שמירה על יציבות פיננסית.

תחזיות הצמיחה והאינפלציה של בנק ישראל לשנים 2026–2027

תקציר התחזית: תרחיש הבסיס של הבנק המרכזי, שפורסם ביולי 2026, מעריך כי התוצר הלאומי יצמח ב-4.0% בשנת 2026 וב-5.5% בשנת 2027. האינפלציה צפויה לעמוד על 1.8%, והריבית ברבעון השני של 2027 צפויה להגיע ל-3.0% בממוצע.

במסגרת סיקור הענף העסקי במדינת ישראל, תחזית הבנק המרכזי מספקת בסיס להבנת ההתפתחויות המקרו-כלכליות. תרחיש הבסיס שגיבשה חטיבת המחקר של בנק ישראל ביולי 2026 מעמיד את הצמיחה על 4.0% ב-2026 ועל 5.5% ב-2027. מאחורי המספרים עומדת התכנסות הדרגתית של התוצר אל מגמת הצמיחה, על רקע התרופפות המגבלות בצד ההיצע לאחר שחרורם של משרתי מילואים ולנוכח העלייה במספר העובדים הזרים.

באשר ליציבות המחירים, שיעור האינפלציה במהלך שנת 2026 ובארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון השני של שנת 2027 צפוי לעמוד על 1.8%. לצד התמתנות הלחצים האינפלציוניים, הריבית הממוצעת ברבעון השני של שנת 2027 צפויה להתייצב על כ-3.0%.

הניהול הפיסקלי מוסיף להציב אתגר. הגירעון הממשלתי צפוי לעמוד על 4.9% מהתוצר בשנת 2026 ועל 4.2% בשנת 2027, בעוד שיחס החוב לתוצר צפוי להתייצב על כ-69% בשנים אלו. תחזית זו מבוססת על ההנחה שתקציב הביטחון לא יוגדל מעבר לרזרבות שהוקצו בתקציב המדינה.

התחזית גובשה גם מתוך הנחה שעצימות הלחימה בלבנון תפחת ושלא יתקיים סבב לחימה נוסף מול איראן באופק התחזית. עם זאת, הסביבה הגאופוליטית המתוחה עדיין מחייבת היערכות לשינויים אפשריים.

השפעת המצב הגאופוליטי ומגבלות ההיצע על הפעילות העסקית

הפעילות העסקית בשנת 2026 מושפעת מהסביבה הביטחונית ומזמינותם של גורמי הייצור. התחזית שפרסם בנק ישראל ביולי 2026 מניחה שעצימות הלחימה בלבנון תפחת, באופן שיקל במידה מסוימת על מגבלות ההיצע ויאפשר חזרה הדרגתית לפעילות. לצד זאת, הסביבה הגאופוליטית צפויה להישאר מתוחה. הנחת הבסיס היא שלא יתקיים סבב לחימה נוסף מול איראן באופק התחזית, אך נותר צורך בהיערכות לאפשרות של שינוי במצב הביטחוני.

התמודדות המגזר העסקי עם מגבלות ההיצע מתמקדת בשני צירים מרכזיים:

• שחרור כוח אדם: חזרתם של אנשי המילואים לשגרה מקצועית מקלה על מגבלת ההיצע ומסייעת לעסקים לחזור לכושר ייצור.
• גיוס עובדים זרים: העלייה במספר העובדים הזרים במשק מסייעת לצמצם את פערי כוח האדם בענפים השונים.

על רקע הקלה צפויה במגבלות אלו, חטיבת המחקר צופה שהתוצר יתכנס בהדרגה אל המגמה, עם צמיחה של 4.0% בשנת 2026 ושל 5.5% בשנת 2027. מימוש התחזית תלוי גם ביכולתם של עסקים להתאים את פעילותם לאי-הוודאות הביטחונית ולמגבלות הפיננסיות.

מחירי האנרגיה הגלובליים והשפעתם על עלויות הייצור

תשובה קצרה: ירידת מחירי האנרגיה הגלובליים, בהתאם להנחות בנק ישראל לשנת 2026, עשויה להקל על עלויות הייצור של חברות ישראליות, למתן חלק מלחצי ההיצע הגאופוליטיים ולתמוך בהתכנסות האינפלציה ל-1.8%.

לצד השפעות המלחמה עם אירן, כתבות נוספות על עסקים וכלכלה עוסקות בשינויים בעלויות, בשרשראות האספקה, במימון ובהרגלי הצריכה, וכן בשירותים, בכלים ובפתרונות הזמינים לעסקים.

התנודות בשוקי האנרגיה העולמיים משפיעות על עלויות התפעול והייצור של המגזר העסקי בישראל, במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית. לפי תחזית בנק ישראל מיולי 2026, מחירי האנרגיה בעולם צפויים לרדת על רקע הסכמים בינלאומיים ולהישאר יציבים יחסית ברמה נמוכה לאורך אופק התחזית. ירידה במחירי הדלקים והחשמל עשויה להקל על התעשייה המקומית, המתמודדת במקביל עם שיבושים בשרשראות האספקה ומחסור בכוח אדם.

הפחתת עלויות התשומות הגלובליות יכולה לצמצם חלק מהלחץ הפיננסי על מפעלים ועסקים. התפתחות זו משתלבת בתחזית חטיבת המחקר לצמיחה של 4.0% בתוצר בשנת 2026 ולאינפלציה של 1.8%. יציבות במחירי האנרגיה עשויה גם למתן התייקרויות הנובעות מעלויות שינוע והפצה ולסייע ליצואנים ישראלים לשמור על כושר התחרות בשווקים הבינלאומיים.

עם זאת, הסביבה העסקית נותרת מאתגרת בשל השלכות הלחימה והצורך להיערך לתרחישים ביטחוניים משתנים. יכולתו של המגזר היצרני ליהנות מהוזלת האנרגיה תלויה גם בקצב חזרתם של אנשי המילואים לעבודה ובגיוס עובדים זרים. גורמים אלו צפויים להקל על מגבלות ההיצע המקומיות ולתמוך בחזרת התוצר אל מגמת הצמיחה.

מבט קדימה: הציפיות לריבית ולייצוב המשק בשנת 2027

תשובה קצרה: בשנת 2027 צפוי המשק הישראלי לצמוח ב-5.5%, לצד ריבית ממוצעת של 3.0% ברבעון השני ואינפלציה של 1.8%, בכפוף להתמתנות הלחימה ולאי-התרחבות העימות מול איראן.

הגורמים התומכים בהתאוששות בשנת 2027

תחזית חטיבת המחקר בבנק ישראל מיולי 2026 מצביעה על התאוששות הדרגתית ועל התכנסות התוצר אל המגמה שלו. לאחר צמיחה של 4.0% בשנת 2026, התוצר צפוי לצמוח ב-5.5% בשנת 2027. התהליך נתמך בהקלה מתמשכת במגבלות ההיצע, בין היתר בעקבות שחרור משרתי המילואים והעלייה במספר העובדים הזרים במשק.

שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון השני של שנת 2027 צפוי לעמוד על 1.8%, בדומה לשיעורו במהלך שנת 2026. במקביל, הריבית הממוצעת צפויה לעמוד על 3.0% ברבעון השני של 2027. במישור הפיסקלי, הגירעון בתקציב המדינה צפוי להצטמצם מ-4.9% מהתוצר בשנת 2026 ל-4.2% בשנת 2027, כל עוד לא יורחב תקציב הביטחון אל מעבר לרזרבות שהוקצו. יחס החוב לתוצר צפוי להישאר סביב 69% בשנים אלו.

אתגרים גאופוליטיים והנחות היסוד של התחזית

תחזיות בנק ישראל מבוססות על ההנחה שעצימות הלחימה בלבנון תפחת ושלא יתקיים סבב לחימה נוסף מול איראן באופק התחזית. עם זאת, המתיחות האזורית צפויה להימשך, ולכן המגזר העסקי והממשלתי יידרשו לשמור על מוכנות לתרחישים שונים. אם הנחות אלו יתממשו, הירידה החזויה במחירי האנרגיה העולמיים צפויה לתמוך בהתייצבות המשק בשנת 2027.

סיכום ומסקנות: ניווט המגזר העסקי בסביבה עתירת סיכונים

תשובה קצרה: המגזר העסקי בישראל בשנת 2026 ממשיך לפעול בתנאים גאופוליטיים מורכבים. לפי תחזיות בנק ישראל, המשק צפוי לצמוח ב-4.0% ב-2026 וב-5.5% ב-2027, לצד אינפלציה של 1.8%. נתונים אלו מאפשרים לחברות לתכנן את פעילותן תוך התחשבות באי-הוודאות ובסיכונים הקיימים.

שנת 2026 מציבה בפני המגזר העסקי אתגרים משמעותיים, אך הנתונים מצביעים גם על חוסן ויכולת הסתגלות. תחזית חטיבת המחקר שפורסמה ביולי 2026 צופה צמיחה של 4.0% בתוצר המקומי ב-2026 ושל 5.5% ב-2027, לצד אינפלציה בשיעור 1.8% ^{[התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, יולי 2026]}. יחס החוב לתוצר צפוי להתייצב סביב 69%, והריבית הצפויה לרבעון השני של 2027 עומדת על 3.0% בממוצע. נתונים אלה מספקים למקבלי ההחלטות בסיס לתכנון, לצד הצורך להביא בחשבון את תנאי אי-הוודאות.

ההקלה ההדרגתית בצד ההיצע — פרי שחרורם של משרתי המילואים והגידול במספר העובדים הזרים — תומכת בחזרת המשק אל מגמת הצמיחה. עם זאת, הסביבה הגאופוליטית צפויה להישאר מתוחה ולחייב מנהלים להיערך לשינויים מהירים. שמירה על גמישות תפעולית וניצול הירידה הצפויה במחירי האנרגיה הגלובליים עשויים לסייע לעסקים להתמודד עם התנאים המשתנים בשנים הקרובות.